יש כמה אמיתות פשוטות שעזרו לי לבנות עושר, חופש וחיים שאני אוהב.
אין כאן סודות. אין טריקים. אבל ביחד — הן שינו הכול.
1. הכול תלוי בי.
אני לא יכול לשלם למישהו אחר שיעשה את העבודה הקשה במקומי.
כמו שאי אפשר לשלוח מישהו לחדר כושר שיתחזק בשבילי — אף אחד לא יבנה את העסק שלי, לא יכתוב את המילים שלי, ולא יחיה את החיים שלי.
אני הייתי צריך לקום מוקדם. להישאר ער עד מאוחר. לבנות. ללמוד. להשיק. להיכשל. לנסות שוב.
להופיע גם כשאף אחד לא מוחא כפיים, לא מאמין בי, ולא אכפת לו.
אם אני לא אעשה את זה בשבילי — אף אחד אחר לא יעשה את זה.
2. עצלנות זו בסך הכול פחד בתחפושת.
לקח לי הרבה זמן להתחיל – לא כי הייתי עצלן. אלא כי הייתי מפוחד.
מפחד להיכשל, מפחד שישפטו אותי, מפחד ממה שההצלחה תדרוש ממני.
אז דחיתי. המתנתי. התחבאתי מאחורי ה”מתישהו”, "מחר" ו-"יום אחד".
ובסוף הבנתי:
הפחד הכי גדול שלי הוא לא לנסות ולהיכשל —
אלא להתעורר בגיל 45 ולגלות שחייתי את החיים של מישהו אחר, לא שלי.
אז התחלתי לפעול למרות הפחד. הוא עדיין שם — אני פשוט לא נותן לו להוביל אותי.
3. אתה נהיה כמו האנשים שסביבך.
אם אני מבלה עם אנשים שמדברים על נטפליקס, פקקים, משכנתא ופוליטיקה — זה מה שגם אני אעשה.
הייתי צריך לקבל החלטה קשה: להתרחק מהחברים ותיקים שלי — גם כאלה שאני אוהב — כי השיחות כבר לא קידמו אותי.
לא שירתו אותי ואת החיים שאני רוצה לחיות. במקום לדחוף אותי מעלה, החברויות האלו הרחיקו אותי מהחלומות שלי.
התחלתי להקיף את עצמי באנשים שחושבים במונחי חופש, מדברים על השקעות, עשייה ובנייה, חלומות גדולים, ונקיטת פעולה.
זה לא היה קל. אבל זה שינה הכול — את הקצב, את הכיוון, ואת איכות התמיכה שהייתה לי לאורך כל הדרך.
4. לפתח עור עבה. ממש עבה.
ככל שצמחתי, שיתפתי, הצלחתי והתפרסמתי – ככה הגיעו יותר ביקורות, ”טיפים” שלא ביקשתי, קנאה ואפילו שנאה.
בהתחלה זה חדר לי לנשמה. גרם לי לפקפק בעצמי. אולי אני טועה? אולי אני משוגע? זה שיבש לי את הרגשות וגם את היום.
אבל הפסקתי. עטפתי את עצמי בשכבת הגנה והיום אני מוכן להקשיב רק למי שהשיג את מה שאני שואף אליו.
אם לא עשית את הדרך שלי, או לא הגעת לאן שאני שואף — דע שאני אוהב אותך, אבל הדעה שלך לא רלוונטית לי.
5. הזמן שלי הוא המטבע הכי יקר שיש לי.
אומרים שהחיים קצרים. הם לא.
אנחנו פשוט מבזבזים את רובם.
תסתכל אחורה — כמה זמן בזבזת על אינסטגרם, פקקים, רכילות, אנשים שלא תורמים לך כלום?
הפכתי להיות אכזרי עם הזמן שלי.
אם מישהו לא מקדם את החזון שלי — אין לי זמן בשבילו.
לפני שאני צורך תוכן— אני יוצר תוכן.
ולמדתי להגיד 'לא' גם להזדמנויות מעניינות.
אני משקיע את הזמן שלי בבת הזוג שלי, במשפחה וחברים שלי, בבריאות שלי, בשליחות שלי. וזהו.
—
אם הגעת עד לפה — תודה.
יכול להיות שאנחנו לא באותה דרך, וזה בסדר גמור.
אבל אם משהו כאן דיבר אליך, אני מזמין אותך להגיד כן.
כן לחופש שלך.
כן לחלומות שלך.
כן לחיים שאתה באמת רוצה.
תגיד כן. צא לגלות את העולם
דין קיכל