מגזין דה-מרקר בכתבה מאת שלומית לן על הישראלים שמסתערים על חלום הפנסיה לפני גיל 50 – ואני ביניהם.

בשנים האחרונות אני רואה שוב ושוב איך אנשים מתחילים לשאול את עצמם שאלות גדולות: למה לעבוד כל החיים בשביל פנסיה שאולי תגיע? למה להישאר במרוץ כשהעולם מאפשר לנו לייצר הכנסה מכל מקום? הכתבה שהתפרסמה בדה מרקר נגעה בדיוק בנקודה הזאת: החופש הכלכלי הופך להיות יעד שאנשים מרשים לעצמם לכוון אליו.

מה שהדהד לי שם במיוחד הוא האווירה של אנשים שמבינים שאפשר לחיות אחרת. אחד המרואיינים סיפר שהוא “רצה לבחור את החיים שלו בעצמו, לא לחיות לפי לוח הזמנים של אחרים”. אחר דיבר על זה ש”היכולת לעבוד מרחוק פתחה לו דלת לחופש שלא הכיר”. אלו משפטים שאני שומע כל הזמן מאנשים שאני מלווה בתהליך.

גם אני התראיינתי לכתבה וסיפרתי על הדרך שלי לחופש כלכלי בגיל 40. אחרי יותר מעשור בדרכים, 107 מדינות ואלפי שעות עבודה על לפטופ אל מול נופים שלא מפסיקים להתחלף, הבנתי שאפשר לייצר הכנסה שלא תלויה במדינה מסוימת, ואת ההכנסה הזו להפוך לנסכים והשקעות מניבות. זה שילוב של תכנון, המון (אבל באמת המון) למידה, אובססיביות להצלחה ובעיקר נכונות לצאת מהקופסה ומאזור הנוחות – בדרך לחופש הכלכלי ויתרתי על הרבה מאוד נוחות.

חופש כלכלי זה לא קסם. זה תהליך ארוך, עם עליות וירידות, כמו כל קריירה, זוגיות ומסלול חיים שבוחרים – בדרך אל החופש יש הרבה אילוצים וקשיים. אבל אם זה לא היה קשה – אז כולנו היינו בחופש כלכלי.

אם המילים של המרואיינים בכתבה נגעו גם בך, אם אתה מרגיש שהעולם גדול מדי כדי להישאר במקום אחד, ואתה רוצה לבנות לעצמך מסלול לחופש כלכלי אמיתי, זה אפשרי.

רוצה להתחיל? אני כאן כדי להראות את הדרך, בשיחה אישית או בתהליך ממוקד עם עזרה יומיומית, מדוייקת, ואחריות הדדית – אלו הדברים שעזרו לי להצליח – וכך אני עוזר לאחרים.

הכתבה המלאה בדה-מרקר (מאחורי חומת תשלום)

הכתבה בתמונות מתוך המגזין >>