אם קראתם את פוסט ההיכרות שלנו, הבטחתי שאספר את הסיפור המלא. אז הנה הוא, יחד עם כמה דברים שלמדנו בדרך ואולי יעזרו גם לכם.

את הנוודות שלנו התחלנו עם מזוודה, טרולי ושני תיקי גב.

היעד הראשון שלנו היה נאפולי, בעונה שדרשה גם בגדי קיץ וגם כמה שכבות חמות לערב. בקיצור, היינו בטוחים שאנחנו צריכים את כל מה שארזנו.

בחודש הראשון גרנו בדירה זמנית, ולא היה טעם לפרוק את כל המזוודה. אז השתמשנו בעיקר במה שהיה בטרולי.

כשהגענו לדירה החדשה, מתוך הרגל, המשכנו להשתמש בדיוק באותם הדברים. אחרי חודשיים הבנו שאנחנו בכלל לא פותחים את המזוודה, אז פשוט שלחנו אותה בחזרה לארץ.

ומשם המשכנו עוד שנה וחצי עם טרולי ושני תיקי גב בלבד.

בחלק מהדירות בכלל לא פרקנו את הטרולי, ובחלק היא פשוט נשארה סגורה. לאט לאט התחילה לחלחל המחשבה:

רגע… אולי גם הטרולי מיותר?

הניסוי ששינה לנו את כל הגישה

בקיץ האחרון, כשנסענו לחודש לגיאורגיה, החלטנו לעשות ניסוי.

לטוס רק עם שני תיקי גב.

אני עדיין זוכרת את אחותי עומדת ליד הדלת ואומרת לנו:
"אתם לא אמיתיים."

היא הייתה בטוחה שאנחנו צוחקים.

ואנחנו? יצאנו מהבית עם חיוך מקצה לקצה ובתחושה שיהיה בסדר.

נחתנו בגיאורגיה, הגענו לדירה, פרקנו את התיקים, ואחרי שעה אמרתי לשיר:

"אני לא יודעת איך זה יכול להיות, אבל נראה לי שארזנו יותר מדי."

זה היה מצחיק להבין שגם כשעברנו לשני תיקי גב, עדיין הדיפולט שלנו היה לקחת דברים "רק שלא יחסר".

מה הנוודות לימדה אותנו על חפצים?

אם יש משהו שהנוודות לימדה אותנו, זה לשחרר.

לא בקטע מינימליסטי קיצוני.

פשוט להבין מה באמת מוסיף לנו ערך, ומה אנחנו סוחבים רק מתוך הרגל.

1. לא חייבים להפסיק לקנות דברים

הרבה אנשים חושבים שלשחרר מחפצים אומר להפסיק לקנות.

מבחינתנו זה ממש לא ככה.

גם היום אנחנו קונים בגדים, ציוד ותחביבים חדשים.

פשוט למדנו שאם משהו חדש נכנס לחיים שלנו, כנראה שמשהו אחר יכול לצאת.

2. לא אורזים לכל החיים – אורזים ליעד הבא

אנחנו אף פעם לא יודעים בוודאות מה יהיה היעד שאחריו.

לפעמים אנחנו אורזים לקיץ במזרח, ואז כמה חודשים אחר כך מוצאים את עצמנו במקום שדורש מעיל ונעליים סגורות.

למדנו שלא חייבים לסחוב הכול מראש.

אם נצטרך משהו בהמשך, כנראה נמצא דרך להשיג אותו.

3. בגדים הם בדרך כלל הראשונים ללכת

בסוף כמעט כל יעד אנחנו עוברים על הבגדים שלנו.

מה שכבר לא בשימוש – נמסר.

ככה התיק נשאר בגודל שפוי, ומישהו אחר גם נהנה מהם.

4. לא צריך לוותר על תחביבים – רק להיות יצירתיים

אני למשל סורגת.

בשלב מסוים הצמר והמסרגות התחילו לתפוס לא מעט מקום, אז החלטתי לסרוג לנו כריות טיסה שמשמשות גם ככריות וגם כמקום אחסון לגרביים, תחתונים ומעילי רוח דקים.

עד היום אנחנו מצליחים למצוא מקום כמעט לכל דבר שאנחנו רוצים לקחת איתנו.

טוב… כמעט.

שיר עדיין לא מצא דרך להכניס ציוד קייטסרפינג לתיק גב. 😅

אז כמה באמת צריך כדי לנווד?

אחרי ארבע שנים בנוודות, נראה לי שסוף סוף הבנו מה באמת חייב לבוא איתנו, ומה פשוט אפשר לשחרר.

ברור לנו שזה שונה לגמרי כשמנוודים עם ילדים או תינוקות, אבל לפחות כרגע, כשזה רק שנינו, זה מה שעובד בשבילנו.

אז אולי יש לנו ניסוי קטן בשבילכם.

תנסו לשחרר ממשהו.

לא בקטע דרמטי.

סתם איזה חפץ, בגד או משהו שאתם בטוחים שאתם חייבים לקחת איתכם.

ותראו מה קורה.

כמה זה באמת חסר לכם?

אם בכלל.

יש מצב שתופתעו לגלות שאתם צריכים הרבה פחות ממה שחשבתם.

לפוסט המלא בפייסבוק