fbpx

האם חשוב בכלל להמשיך לקרוא ספרים בעולם שנהיה יותר ויותר ויזואלי ווירטואלי? האם הקריאה תישאר רלוונטית בכלל בעולם של יוטיוב, טוויץ, אינסטגרם, טיקטוק, ומטאוורס? 

ספרות עיונית היא בעיניי ערוץ התוכן המשתלם ביותר שקיים היום: הם מכילים את תמצית רוב הניסיון המקצועי והמעשי שהסופרים צברו לאורך השנים; הידע, השגיאות, ההישגים, האסטרטגיות, המתודולוגיות, דרכי החשיבה, הטיפים, הטריקים והשטיקים שיש להם – וכל זה בתמורה ל-80-100 שקלים בלבד. משתלם.

המילה הכתובה הוספדה פעמים רבות לאורך שני העשורים האחרונים: כשה-PC והאינטרנט המהיר נכנסו; כש-YNET המגזינים הדיגיטליים והבלוגים עלו לאוויר; כשפייסבוק ויוטיוב צברו פופולריות; כשבשבוע הספר החלו למכור ארבעה ספרים במאה. אבל זה לא קרה; יש משהו במילה הכתובה (ובריח של ספר חדש) שממשיך להתל בנו.

אז למה לקרוא ספרים בעצם?

ראשית, כדי להרחיב את אוצר המילים ואת כושר הביטוי שלכם. רכישת אוצר מילים היא תהליך ארוך ומתמשך שהתחיל עוד לפני שיצאתם לאוויר העולם; בשנים הראשונות הוא מתכנס בעיקר סביב הצורך ליידע את אמא ואבא שעשיתם קקי בחיתול.

אבל אחר כך כשמגיעים לגיל שש ואתגרי החיים הופכים מורכבים יותר, מתחילים להיווצר פערים קריטיים בין אלה שיודעים להתבטא היטב לאלה שלא.

בהקשר הזה, יש שני כללים חשובים שחשוב שתזכרו:
1) ככל שתקראו יותר ספרים – כך אוצר המילים שלכם יגדל וישתכלל. ככה פשוט.
2) ככל שתקראו יותר ספרים במגוון תחומי עניין – היכולת שלכם לשים את המילים הנכונות בהקשר הנכון תשתפר. ואז הטיעונים שלכם יתחזקו, המסרים שתעבירו יהיו מדויקים יותר, ויכולת השכנוע שלכם תשתפר. אתם תחשפו לנקודות מבט לא שגרתיות, ותבואו עם פתרונות יצירתיים יותר – שאחרים לא חשבו עליהם. אתם תהפכו להיות אינטרדיסציפלינריים – אנשים שיודעים לחבר בין עולמות תוכן שונים לחלוטין ולעלות על הקשרים הסמויים ביניהם (כמו יובל נוח הררי, ג’ארד דיימונד וג’ורדן פיטרסון).

זוכרים את דונלד טראמפ? היה לו אוצר מילים של בערך 88 מילים בלבד, וזאת אחת הסיבות העיקריות לכך שהוא נשמע לנו כמו ילד קטן.

קריאת ספרים היא הדרך האפקטיבית ביותר לשדרג את אוצר המילים שלכם, ויותר מזה: היא תעמיד לרשותכם מחסן של ביטויים, פתגמים, דימויים, מטאפורות, ציטוטים, משלים, וסיפורים מרתקים – שיגדילו את כוח השכנוע שלכם עשרות מונים.

אוצר המילים שלכם הוא אוצר במובן המילולי של המילה – טפחו אותו היטב.

שנית, קריאת ספרות יפה תזכיר לכם פעם אחר פעם את המורכבות של נפש האדם, על שלל רבדיה. היא תציג לכם את המניעים הגלויים והנסתרים שלהם; היא תחשוף בפניכם ללא כחל וסרק את התחושות, הרגשות והמחשבות הכי כמוסות שלהן – באופן שתמונה או סרט לא מסוגלים.

הקריאה מעניקה הצצה אינטימית יותר אל מאחורי הקלעים של עצמנו. ואת זה שמעתי ממנכ”ל שמגייס סטודנטים לספרות ולמדעי הרוח – ולא ממנהל עסקים.

שלישית, קריאה היא פעולה אקטיבית. איפה שהעיניים והאצבע שלכם נעצרות – שם נעצר הסיפור; שם נגמר הידע שאתם מקבלים. כדי להמשיך ללמוד עוד, אתם צריכים לבחור להמשיך לקרוא כל פעם מחדש. זה נותן לכם שליטה מלאה על הפעולה.

רביעית, זאת ההתעמלות מצוינת למוח. כפי שאימון גופני מפתח את השרירים הפיזיים שלנו – קריאה מפתחת את שרירי המוח שלנו. היא גורם ליצירת קישוריות חזקה ויציבה יותר בין הנוירונים באזורים שאחראים על שפה וזיכרון.

זאת הסיבה לכך שאנשים מבוגרים שמתמידים בקריאה סובלים פחות מדמנציה, שומרים על צלילות מרבית, זיכרון מרשים, ותפקוד קוגניטיבי מצוין. יודעים מה משותף לוורן באפט ולביל גייטס, מלבד העובדה שהם אנשים מבוגרים, עשירים ומצליחים? ניחשתם נכון – שניהם תולעי ספרים סדרתיים.

לשם השוואה, ההבדל בין קריאת ספר לצפייה בנטפליקס שקול להבדל בין אדם שעושה ריצה – לאדם שעומד על מדרגות נעות.

ויש עוד סיבות נוספות שלא הזכרתי מפאת האורך: הגברת מנת המשכל, ירידה ברמות הלחץ, הארכת תוחלת החיים, חיזוק יכולות האמפתיה, ואפילו חיזוק הקשר עם הילדים.

אז למה אנחנו קוראים פחות ספרים?
זה כנראה קשור איכשהו לעובדה שיש דברים אחרים, כביכול יותר מעניינים לעשות: טלוויזיה ונטפליקס, אינספור רשתות חברתיות, יוטיוב, פודקאסטים, פרסומות, אירועים ומפגשים. אנחנו מוצפים בהמון תוכנים מסוגים אחרים (שזה לא בהכרח דבר רע).

ואולי הבעיה היא הפוכה: יש אינפלציה מטורפת של ספרים, מה שמוריד את הערך שלהם, ומקשה עלינו להחליט אילו מהם שווה לקרוא. הזמן שלנו הוא משאב מוגבל.

ואולי אנחנו מרגישים שקריאה היא פעולה איטית, מיושנת וארכאית, שלא לומר בסכנת הכחדה, שכבר לא מתאימה לקצב של העידן הפוסט-מודרני. קשה לנו עם תחביבים שדורשים סבלנות, מתינות ואיפוק, בניה הדרגתית של דברים, או תהליכים ארוכי טווח שיש בהם עליות ומורדות. קריאת ספרים דורשת מאיתנו את כל התכונות הללו.

אם אתם לא משוכנעים, נסו לגלול בטיקטוק במשך חמש דקות ואז לחזור לספר. תרגישו את ההבדל (בהנחה ולא התפגרתם בחמש דקות הללו).

מה שזה לא יהיה, היתרונות של קריאת ספרים הם כל כך ברורים, שזו טעות לא לקרוא.

קבעו לעצמכם זמן קבוע ותשיירנו לכם ביומן – כל יום. תחשבו על זה כאל זמן איכות עבור האיבר הכי חשוב בגוף – המוח (אני יודע על מה עוד חשבתם).
זה לא משנה איזה ז’אנר, כל עוד הספר ברמה סבירה ולא מהספרייה של האחיין שלכם ביסודי.

ג’אנקים של ספרות עיונית כמוני? אהלן וסהלן, ברוכים הבאים למועדון הווינרים. אתם בדרך להיות ביל גייטס, וורן באפט, או אילון מאסק. נתראה בפסגה.

אוהבים ספרי מתח וריגול? תלמדו לפענח חידות מורכבות, חשיבה אנליטית ואסטרטגית, איסוף מודיעין, מניפולציה, ערמומיות ותחכום מילולי (כל התכונות שאתם צריכים כדי להיכנס לפוליטיקה).

אוהבות רומנים היסטוריים? תלמדו מזה איך זה מרגיש לחוות את ההיסטוריה מבעד לעיניו של הפרט הבודד. והיסטוריה, עם כל הכבוד לסטורי של אווה – אי אפשר ללמוד מאינסטגרם.

תתחילו בחצי שעה בכל יום, ותתמידו במשך חודש שלם – ואז תראו מה קורה.
אין לכם חצי שעה פנויה ביום? בטלו את המנוי לנטפליקס, ושימו את הטלוויזיה במחסן. זה הפעולה היחידתית הטובה ביותר שתוכלו לבצע עבורכם.

ועכשיו תורכם: עד כמה אתם מקפידים לקרוא ספרים בנוודות? ואיזה ספר משובח קראתם לאחרונה?

 

שרון זקס

שרון זקס

חוקר אינטרדציפלינרי, סקרן ונלהב של פרודוקטיביות, הרגלי עבודה, איכות חיים, לייפסטייל, נוודות דיגיטלית, Travel Hacks, ניהול זמן, טנטרה ומיניות, היסטוריה, גיאו-פוליטיקה ויחסים בינלאומיים, מוסיקה אנטרנטיבית ואינדי, קולנוע איכותי.
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
עריכת פוסט
You are not permitted to submit this form!