אמנם עברו כבר קצת יותר מחודשיים מאז שעזבנו את מונטנגרו, אבל על הסיכום קשה לי לוותר. אז מקווה שתסלחו לי על השיבוש בלוחות הזמנים (זה יחמיר כשיגיע הפוסט על בנסקו)
אל מונטנגרו הגענו בסוף החורף לתקופה של חודש בין סוף פברואר לסוף מרץ. האמת? אם לא הייתה לנו טיסה מוזמנת הלאה מראש – היינו נשארים עוד. מונטנגרו הייתה יעד שנתן לנו הכל – דירה מהסרטים, שקט נטול תיירים, זמן משפחתי נהדר, כל סוגי מזג האויר ובמיוחד – נופים, נופים, נופים.
לא אגזים אם אכתוב שמונטנגרו היא אחד המקומות היפים ביותר שביקרתי בהם. היא לא גדולה במיוחד, ויש בה מגוון איזורי טבע – מים ועד הרים מושלגים – אבל אנחנו בחרנו להתמקם על חופי מפרץ קוטור – פלא תבל בפני עצמו. מדובר בפיורד – מפרץ מדהים בו מי הים נכנסים לתוך היבשה, ההרים מקיפים מכל העברים ולמעשה התחושה היא של אגם.
כך, למעשה לא עלינו לאיזורי ההר הגבוהים והמושלגים (איזור קולאשין) אבל האמת שלא הרגשנו צורך אחרי חודשיים בבנסקו המושלגת והקרה. הנוכחות של הים הייתה מדויקת מאוד עבורנו ונשארנו שם במשך חודש.
מונטנגרו מצליחה לשלב באופן פלאי וקסום בין אירופה המודרנית לבין הבלקן – הרחובות הרבה יותר נקיים, התשתיות מסודרות, וכמעט ולא תמצאו אנשים מעשנים בחללים סגורים (המכה התברואתית של הבלקן), ולצד אלו – האנשים חייכנים, ידידותיים ונעימים. והנופים!!!!!!
במונטנגרו, הודות ללוח השנה, גם הצלחנו לחוות את הטבע מקרוב – מחזור שלם של גיאות ושפל מתחת לחלון, ימים של שמש, ימי גשם וסופות רעמים מהמשוגעות שראינו מעולם. הקסם בשהות באותו מקום לאורך תקופה שוב עשה את שלו.
אז מה עשינו ואיפה היינו? הנה כמה נקודות:
** דירה 🏠 **
אחרי כמה התלבטויות החלטנו להתמקם בעיירה בשם TIVAT. מכמה סיבות – לטיווט יש שדה תעופה משלה והגישה נוחה, טיווט ממוקמת ממש על חוף הים וממוקמת במרחק 10 דקות נסיעה מהעיירה המפורסמת KOTOR שהיא אתר מורשת עולמי (ולא סתם).
אנחנו שכרנו דירה בקומפלקס מגורים מדהים בשם Mini Laguna שממוקם ממש, אבל ממש, על חוף הים. שכרנו דירה 3 חדרים שממנה התפעלנו בכל יום מחדש והיתה מעוצבת להפליא. תוסיפו לעובדה את זה שבאמת גרנו על המים, כולל ברבור שהגיע לבקר כמה פעמים ביום. כאן גם נכנס פקטור האוף סיזן לתמונה – בזמן שבשיא העונה העלות שלה היא סביב 7000 אירו לחודש, אנחנו שכרנו אותה ב 1500 אירו בלבד. עוד יתרון של טיול מחוץ לעונת התיירות.
הקומפלקס ממוקם ממש בסמוך לשדה התעופה, מה שבעונת התיירות עשוי להיות נורא – הפך דווקא להיות עוד קסם של הלוקיישן עבורנו – עם 2 המראות בלבד ביום שהיו לאטרקציה היומית שלנו.
במרחק כמה דקות נסיעה נמצא עוד חוף מקסים ליד שדה התעופה ועוד אי קטן שמחובר ליבשה בכביש והוא בתכלס מעין כפר נזירים שאפשר לעשות בו סיבוב רגלי.
*** אינטרנט 💻 ***
האינטרנט במונטנגרו מעולה! גם איפה שישנו אבל כמו תמיד אנחנו מגבים את עצמנו עם סים קארד מקומי. ב 15 אירו תקנו כאן כרטיס סים עם 1000 ג’יגה. כן, לא ברחו לי אפסים. אלף.
פשוט מדהים.
** דברים לעשות בטיווט עצמה: 🛝 **
פורטו מונטנגרו – דמיינו מרינה יוקרתית – אז כזה – יפה, מפונפן והרבה סטייל. יקר, מצועצע קצת לפעמים – אבל גם נחמד (בייחוד אחרי בולגריה) להרגיש קצת שיק. בתי קפה, חנויות מעצבים, יאכטות מפוארות.
מגרשי כדורגל – טיווט מלאה במגרשי כדורגל, כדורסל וטניס. בכלל, המונטנגרים מאוד בעניין של ספורט והרבה יותר בריאים מכל מדינות הבלקן האחרות שחווינו. כך יצא שעיקר הפעילות אחה”צ שלנו הייתה לאתר מגרש חדש ולשחק בו כדורגל. לפעמים בשמש, לפעמים בגשם.
חוף המגדלור – נקודה מקסימה בצפון טיווט – חוף שאפשר לשבת בו שעות ולאתר סרטנים, קיפודי ים ומגוון חיות בין הסלעים.
פארק Kukuljina – פארק עירוני קטן וחמוד עם המון שבילים שכולם מובילים לים. מקום נהדר להעביר חצי יום כולל פיקניק
** כפרים ומקומות שווים ביקור 🎡 **
בודווה – בודווה עיר די גדולה. החלקים החדשים שלה עירוניים לחלוטין ולא מעניינים, אבל העיר העתיקה שעל שפת המים מקסימה. עיר עתיקה מוקפת חומה, עם סמטאות צרות.
אחרי ביקור בעיר העתיקה, כדאי לצאת ממנה ולצעוד כמה מאות מטרים לכיוון מערב אל החוף Mogren Beach (או כמו שאנחנו קראנו לו – “חוף המתפלחים”).
מדובר בחוף פלאי, עם מצוקי אבן שנוגעים במים ונוף מדהים אל הים האדריאטי. העניין הוא שמטעמי תחזוקה וביטוח החוף סגור והגישה אליו היא דרך טיפוס אל הגדר. תמתינו שם רגע, תראו איך כולם עושים ותעשו גם אתם.
פראסט – PERAST -בהרבה מקומות בהם ביקרנו במונטנגרו נשבענו לעצמנו ש”הנה הגענו לשיא של מונטנגרו”. פרסט והאיזור שסביבה הם לגמרי השיא. אולי זה מזג האויר המושלם ואולי הילדים שלא רבו באוטו – אבל זכינו לטייל באחד המקומות היפים שראינו. כפר פצפון ומקסים, עם נוף מושלם אל המפרץ, כנסיות בכל פנה ומעגנים קטנים – הרגשנו שאנחנו בחלום. מפרסט אפשר וכדאי לקחת טקסי בואוט לאי הקטן שמול הכפר ובו כנסיה – Lady of the rocks. בכניסה לכפר יציעו לכם מחיר של 20 אירו לאדם. אל תתפתו. בתוך הכפר עצמו תוכלו לעלות ב 10 אירו למבוגר ובחינם לילדים.
הרצג נובי – עיירה שממוקמת בפתח המפרץ. המרכז העתיק שלה מקסים ומשלב אינספור גרמי מדרגות ברחובות שיורדים אל שפת הים. הדרך מטיווט גם היא הרפתקה כי כדי לחצות את המפרץ נדרשת מעבורת של 10 דקות (אפשר גם להקיף את המפרץ ברכב אבל מדובר בשעה וחצי של נסיעה). אנחנו הגענו והיה תור משוגע של רכבים, אז פשוט החננו את הרכב בצד, עלינו רגלית (ובחינם), ירדנו בצד השני ולקחנו אוטובוס מקומי – 20 דקות נסיעה ואנחנו בהרצג נובי. שיטוט בסמטאות ואפילו גן משחקים ציבורי חמוד ממש על שפת המים.
קוטור – קוטור היפה יפה יפה. סמטאות עתיקות, מים כחולים להתעלף ונוף מהמם. העיר מוקפת חומה עתיקה, הסמטאות קטנות והאווירה נהדרת. מומלץ גם לעלות לתצפית על המפרץ – ישנו כביש הסרפנטינות המפורסם – אנחנו עשינו חלק ממנו וזה היה בהחלט מספק.
חצי האי לוסטיקה LUSTICA – הנה עוד פנינה מונטנגרית שלא הרבה מכירים. יום טיול אחד לחלוטין מספיק פה וכולל בעצם הקפה רכובה של חצי האי. דרכים ירוקות וצרות, סנאים ועיזים בדרך, הים מציץ מאחורי כל גבעה, כפרים עתיקים ומדהימים. הכפר לוסטיקה עצמו לא מאוד מעניין בעיניי – יש בו מגדלור גדול וחוף עם מסעדות אבל נורא נורא נורא יקרים. ממש נמל של עשירים. עצירת גלידה קלאסית אבל לא יותר.
צטיניה – צטיניה הייתה עד לפני כמה עשרות שנים עיר הבירה של מונטנגרו וככזו – היא מלאה במוזיאונים ובתי ארמון ישנים. מה עושים כאן? בעיקר משוטטים ברחובות ונהנים מהבניינים.
סווטי סטפן – Sveti Stefan – וואו וואו וואו. דמיינו לעצמכם נסיעה על חוף החוף ופתאום מתגלה לפניכם עיירה עתיקה שממוקמת על אי קטן שמחובר לחוף עם גשר. אל תדמיינו! סעו! נקודת חובה
אגם שקאדר – הלאה ממונטנגרו המראנו דרך עיר הבירה פודגוריצה. בדרך לפודגוריצה עצרנו באגם שקאדר המקסים – האגם הגדול ביותר בבלקן. עצרנו בעיירה Virpazar ולקחנו שייט של שעה עד לב האגם. כאן תמצאו גם המון מסעדות צפות מעל המיים – חוויה מדהימה.
**אוכל 🍜**
אז כאמור, משפחה של 5 נפשות לא אוכלת בחוץ יותר מדי – כך שאנחנו בעיקר חוטפים דברים על הדרך –
המון מאפיות ברחבי מונטגנרו (נקראות PEKARA) שמגישות את אותם מאפים בדיוק. כך יצא שנולד לו דירוג הנקניקיה בפיג’מה הטובה ביותר במדינה ועוד מגוון דירוגים.
בפורטו מונטנגרו שבטיווט יש המון בתי קפה וקונדיטוריות שוות ומתוקתקות שמגישות מאפים שווים במחירים גבוהים. בכל פעם דגמנו קצת מכל דבר. בית קפה מוצלח במיוחד נקרא MA CHERIE
יש בנמל גם גלידריה מדהימה וחדשה שנקראת GODDO (פגשנו אותה גם בבודווה)
טופו – אין במונטנגרו טופו. עברנו מסע שלם בדרך לחנות אחת ויחידה בבודווה שמוכרת את הזהב לטבעונים – Paradise Food
מצאנו גם מסעדה עם מנות טבעוניות בקוטור – RESTOBAR TARECA
**** סופרמרקט וקניות***
רשת VOLI בולטת ותמצאו אותה שם בכל מקום. אנחנו מצאנו אותה קצת יקרה והתמכרנו לסופר אחר בשם HDL.
מי שמחפש בגדים באיכות טובה ובמחירים נוחים – LC WAKIKY היא הרשת עבורו
לסיכום, אם עוד לא היה ברור – מונטנגרו הייתה טובה אלינו. הבנו מהמקומיים שאין מה להתקרב אליה ביולי-אוגוסט כיוון שהתיירות בשיאה, הכבישים פקוקים רצח והכל מאוד מתייקר, אבל אם יש לכם יכולת – אל תוותרו עליה בעונת המעבר. היא בהחלט ברשימת ה”לחזור” שלנו.
הי מתן,
תודה על האינפורמציה. ומה לגבי מסגרות לילדים?