fbpx

רפורמה בתושבות מס לנוודים דיגיטליים

לפני מספר שנים, באחת משיחותי עם נווד דיגיטלי ותיק, שיחות על מיסים (איך לא), הוא העלה בפני את הטענה שיש שמועות על שינוי חקיקה צפוי בנושא של תושבות מס.

אני זוכר שאמר לי משהו בסגנון “אני חושב שזה דבר טוב, שאוכל לדעת שאני יכול להיות בישראל X ימים ולא לחשוש שרשות המיסים תרדוף אוaתי”.

אני טענתי מנגד, שכל שינוי שנעשה בעבר בדיני המס הכביד על האזרח ולא הקל בפועל.

ואכן, לאחר כשנתיים של עבודה מאומצת, פורסמו לאחרונה המלצות הוועדה שהוקמה לרפורמה במיסוי בינלאומי. הוועדה ממליצה לגבש כללים, שבעתיד יכולים להוות את הבסיס לשינוי החוק בנושא על ידי שינוי ו/או הוספת סעיפים לפקודת מס הכנסה. חשוב לציין כבר כעת, כי מדובר בהמלצות בלבד, אף שגובשו על ידי רשות המיסים יחד עם נציגי לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ולשכת עורכי הדין (כלומר קיימת הסכמה/פשרה כלשהי בין רשות המיסים ונציגי הציבור). לא ברור עדיין איזה חלק מתוך המלצות הוועדה יגיעו לידי חקיקה ומה יהיה הנוסח הסופי.

יחד עם זאת, מומלץ להכיר את שעתיד לבוא, תוך דגש על מאפיינים ייחודיים לנוודים דיגיטליים, בשונה מרילוקיישן.

חלק ממטרות הרפורמה המוצהרות הינן וודאות, פשטות ואחידות בגביית המס. כלומר, כפי שאומר לי אותו נווד, הוא רוצה לדעת כמה ימים יוכל להיות בישראל ועדיין להיחשב כתושב חוץ.

כיום תושבות המס של יחיד, בשונה מחברה בע”מ, נבחנת לפי מבחן מרכז החיים. במסגרתו נבחנים מכלול קשריו הכלכליים, המשפחתיים והחברתיים של אותו יחיד ביחס למדינה מסוימת. מבחן מרכז החיים הינו מבחן אובייקטיבי וסובייקטיבי שבמקרים רבים אינו נותן תשובה חד משמעית לגבי תושבות המס של אותו יחיד ובפרט של נוודים דיגיטליים.

בנוסף, קיימות חזקות מספריות ביחס למספר הימים שיחיד יכול לשהות בישראל ולא להיחשב כתושב ישראל לצרכי מס. אולם חזקות אלו ניתנות לסתירה. כלומר אותו יחיד ששהה מספר ימים בישראל וכתוצאה מכך נחשב לתושב ישראל לצרכי מס על פי החזקה המספרית, יכול לטעון כי הינו תושב חוץ לצרכי מס על פי מבחן מרכז הימים.

ומדוע המצב הזה בעייתי?

מבחן מרכז החיים, ניתן לפרשנות רחבה ואינו מייצר וודאות, כך שנישומים עם מאפיינים דומים עשויים לקבל תוצאות מס שונות לחלוטין. לדוגמא, אדם אחד יחשב כתושב ישראל לצרכי מס וישלם מיסים על הכנסה שהפיק בחו”ל בעוד שחברו, בעל מאפיינים דומים ברובם (אך לא כולם) יחשב תושב חוץ ולא ישלם מס על הכנסות שהפיק בעת ששהה מחוץ לישראל.

דבר זה גורם למחלוקות רבות ומורכבות מול רשות המיסים ועלול להוביל לנקיטת הליכים במישור האזרחי ואף הפלילי (ראה/י לדוגמא, פסק דין בר רפאלי).

לכן, במטרה לתת לאזרח יותר וודאות, גובשו על ידי הוועדה כללים – חזקות שאינן ניתנות לסתירה. כלומר מבחנים שבהינתן שהתקיימו לגבי אותו יחיד, לא ניתן יהיה ניתן לטעון אחרת. צעד זה אמור לתת יכולת/ודאות לאותו אדם לכלכל את צעדיו בתבונה. האומנם?

הוועדה קבעה תשע חזקות חלוטות (פשטות כבר אמרנו?). שלוש חזקות חלוטות חלופיות לקביעת תושבות מס של יחיד כתושב ישראל ושש חזקות חלוטות נוספות כתושב חוץ לצרכי מס. ביתר המקרים ימשיכו לבחון את מרכז החיים, כפי שקורה נכון להיום.

להלן תמצית המלצות הוועדה:

חזקות חלוטות חלופיות לקביעת תושבות של יחיד כתושב ישראל (כלומר מספיק שתתקיים אחת מהחלופות כדי שאותו יחיד יחשב תושב ישראל):

• חזקה דו שנתית – יחיד יחשב תושב ישראל אם שהה במשך שתי שנות מס רצופות (בכל שנה) 183 ימים או יותר. יש להדגיש כי יחשב תושב ישראל כבר ממועד הגעתו לישראל בשנה הראשונה. סעיף זה מתייחס בעיקר לאותם תושבים שחוזרים לישראל בהדרגה, אך עלול לחול גם על במקרים אחרים, לדוגמא בתקופת הקורונה, אזרחים רבים “נתקעו” תקופות ממושכות ללא יכולת לצאת מגבולות המדינה.

• חזקה תלת שנתית – יחיד יחשב תושב ישראל אם שהה בישראל בשנת המס 100 ימים או יותר וסך שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה (יחד) 450 ימים או יותר (מבחן מצטבר).

אולם לחזקה זו קיים חריג – קיום החזקה לא יגרור תושבות מס בישראל אם היחיד שהה בכל אחת משלוש שנות המס האמורות 183 ימים או יותר במדינה אחת ובלבד שהמציא אישור תושבות לצרכי מס אותן לשנות מס אלו מאותה מדינת אמנה.

כלומר, נווד דיגיטלי אשר התקיימה לגביו חזקת הימים האמורה לעיל וכנווד דיגיטלי אינו שוהה 183 ימים במדינה אחת ובפרט שאותה מדינה תהיה מדינת אמנה, יחשב כתושב ישראל ולא יוכל לסתור טענה זו.

כדאי לזכור כי נכון לדין הקיים היום, מי ששהה בישראל בשנת מס 30 ימים ויותר ובשנת המס ובשנתיים שקדמו לה (יחד) שהה 425 ימים או יותר (מבחן מצטבר), יחשב תושב ישראל לצרכי מס, אך יכול לטעון/לסתור טענה זו.

• חזקת בן/בת זוג בישראל – יחיד יחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל בשנת מס 100 ימים או יותר ובן/בת זוגו או מי שמנהל עימו משק בית משותף הינו תושב ישראל.

נדגיש שוב כי אין מדובר עדיין בחקיקה מחייבת אלה בהמלצות וועדה בלבד. יחד עם זאת מוטב לנווד הדיגיטלי לשקול צעדיו כבר כעת.

במאמר הבא נסקור את שש החזקות החלוטות החלופיות לקביעת תושבות מס של יחיד כתושב חוץ.

הכותב הינו נדב ימין, רו”ח ומשפטן.

שותף מיסוי בינלאומי במשרד רוזנברג מדז’יבובסקי ושות’, רואי חשבון. חבר ברשת אליוט גלובל.

האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי או מקצועי, מדובר בסקירה בלבד לצרכי שיתוף מידע.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נדב ימין

נדב ימין

רו”ח ומשפטן נדב ימין. שותף מיסוי בינלאומי במשרד רוזנברג מדז’יבובסקי ושות’, רואי חשבון. חבר ברשת אליוט גלובל.
עריכת פוסט
You are not permitted to submit this form!