fbpx

עבודה מרחוק. החגיגה נגמרת?

אני מקווה שאני לא אופטימי מדי, ואני מקווה שאני לא מנחס את המזל – אבל נראה שתקופת “אחרי הקורונה” מתקרבת. העולם מתחסן, רואים ירודה בתחלואה, ובני האדם מסתגלים לחיות לצד המחלה הזו.
מנכ”ל Google העולמית חושב כמוני, ולפני מספר ימים הוא הכריז כי בסבפטמבר 2021 כל עובדי החברה יחזרו לעבוד מהמשרדים ברחבי העולם, במתכונת של מינימום 3 ימי עבודה במשרד בשבוע.
זו הסנונית שמבשרת לא רק חזרה לשגרה בכל הקשור לקורונה (אם אכן יתממש), אלא גם בכל הקשור לעבודה מרחוק ונוודות דיגיטלית.
ברגע שחברה מובילה כמו גוגל מחליטה שעבודה מרחוק אינה חלק מהנורמה, היא סוללת את הדרך לחברות אחרות ללכת בדרכה, שכן אין צורך להציע את ההטבה \ צורת העבודה הזו בשביל להתמודד על כשרונות.
אם גוגל אינה מציעה זאת, אז גם אפל לא צריכה להציע זאת.
כמובן שיש גם קולות אחרים בעמק הסיליקון דוגמת פייסבוק, טוויטר, ונטפליקס, אבל אי אפשר להתעלם מהפיל הענק שבחדר.

עבודה מרחוק, האם נכשלנו?

בשנה האחרונה חזינו באחד הניסויים החברתיים-מקצועיים המקיפים בעולם, עת גם חברות ותעשיות מסורתיות אימצו, בעל-כורחן, את מודל העבודה מרחוק. מיליארד עובדים משרד, הפכו להיות סוג של נוודים דיגיטליים בין לילה.
להפתעת כולם – זה עבד, וזה עבד טוב מאוד. הפגיעה הכלכלית הייתה נמוכה מהצפי, והריבאונד של המשק מהיר ממה שניבאו.

אבל לכל מטבע יש שני צדדים.
עבודה מרחוק פגעה בחדשנות של חברות, ולא פלא ש-גוגל ממהרת להשיב את עובדיה למשרדים – זוהי חברה שנשענת על חדשנות והובלה טכנולוגית. גוגל זה לא רק אנדראויד ו-gmail, אלא גם לוויני תקשורת, תשתיות, שירותי ענן, ועשרות אלפי פרוייקטים במעל ל-100 מדינות בעולם.
עבודה מרחוק פגעה בתרבות הארגונית, הקשתה על התקשורת, יצרה פערי ידע אצל עובדים וגרמה לשחיקה מהירה בכל הקשור לפגישות וידאו, וישיבה מול המחשב.

אפשר, וצריך, להאשים את תנאי ה-“ניסויי” שהיו רחוקים מלהיות אידאלים. עבודה מרחוק צריכה להיות מתוכננת נכון, בהסכמת כל הצדדים, היא דורשת אימוץ דפוסי עבודה, ותרבות ארגונית שרוב החברות בעולם לא הכירו לפני כן.
עבודה מרחוק, זה לא להיות בבידוד, בלי אפשרות ללכת לבית קפה, עם 3 ילדים בבית שאין להם מסגרת חינוכית, ובלי האפשרות לעבוד ממתחם עבודה משותף – אלו אלמנטים שמוסיפים עומס נפשי כבד לאלו שעובדים מרחוק, והם אינם חלק מהיום יום של מי שעבק מרחוק טרום קורונה.
אל לנו לשכוח שאנשים רבים לא רוצים לעבוד מרחוק, אלא נהנים מאוד משגרת המשרד, לחיצות הידיים, שיחות המסדרון, ארוחות הצהריים המשותפות והבירה של ה-happy hour – אלו היו מאוד חסרים בתקופת הקורונה, גם לחסידים הגדולים ביותר של עבודה מרחוק.

הנסיון שלי ב-2020, לחזות את 2021

אז מה יקרה עכשיו?

לחשוב שכל העולם היה ממשיך לעבוד מרחוק זה כמובן נאיבי, ובמידה רבה צפיתי שחגיגת העבודה מרחוק תסתיים, במיוחד כי המודל הזה נכפה על רוב החברות ורוב העובדים.

חברות רבות יחזרו לשגרת המשרד המלאה, המשרדים יחזרו לשקוק חיים. אני כן מאמין שהרבה חברות שבעבר לא תמכו בעבודה מרחוק יאפשרו לעובדים לעבוד מהבית באופן חלקי או זמני.

אנחנו נהיה עדים לחברות שיאפשרו לעובדים לבחור לעבוד מרחוק באופן קבוע, אך לרוב זה יפגע בשכר שלהם, שכן במדינות רבות, כמו ישראל, אנגליה, ארה”ב וגרמניה – השכר מותאם למיקום המשרה. עלות המחיה ב-סן פרנסיסקו יכולה להיות כפולה מעלות המחיה ב-ניו מקסיקו והחברות ישחקו על העניין הזה, ובצד לדעתי. הבונוס לעובד שהוא יכול לבחור את המיקום, והבונוס לחברה זה שהם חוסכים עלויות.

אני מעריך שחברות קטנות-בינוניות יאפשרו גמישות גבוהה יותר בתנאי העבודה, בשביל להתמודד על כשרונות, וגם בשביל לחסוך עלויות, במיוחד אחרי שנה פיננסית לא טובה כמו 2020.

הנדל”ן המסחרי ספג פגיעה קשה, ויש המון משרדים פנויים, שפשוט ננטשו ואין להם דורש – הירידה החדה במחירי הנדל”ן המסחרי עלולים לעודד חברות לרכוש או לשכור משרדים ברמות המחיר האלו.

אני צופה שנראה ירידה תלולה בכל הקשור לטיסות ונסיעות עבור פגישות – הרבה הרבה פחות טיסות ממדינה למדינה, או יבשת ליבשת רק בשביל פגישה של שעתיים – בשביל זה יש Zoom.

אם לפני הקורונה חברת אפל הייתה מטיסה 50 עובדים מ\ל-סין במחלקת עסקים כל יום בממוצע, אז אני חושב שהעולם ילמד לחיות עם פחות טיסות, פחות זיהום אוויר, ויותר שיחות וידאו.

 

זה לא הסוף. זו רק ההתחלה

מודל העבודה מרחוק ונוודות דיגיטלית קיבלו boost מטורף בשנה האחרונה. התבגרנו, למדנו שזה אפשרי, הוכחנו שהטכנולוגיות קיימות, והנזק לחברות הוא רחוק ממה שאותם מנהלים מסורתיים חשבו, או בכלל לא קיים.

הרבה חברות גם דיוול על השפעות חיביות לאורך ורוחב החברה בעקבות המעבר לעבודה מרחוק – עובדים מרוצים יותר, נאמנים יותר, פרודקטיביים יותר, זמינים יותר ועוד.

אחרי ה-הייפ, צפוי שתהיה ירידה, וחזרה מסויימת לשגרה, אפילו אני, המעריץ #1 של עבודה מרחוק ונוודות דיגיטלית – מתגעגע לקולגות במשרד.

ב-2022 אני נמשיך לראות מספר רב יותר, משמעותית, של עובדים מרחוק ביחס לטרום-קורונה, חברות חדשות יקומו על טהרת העבודה מרחוק, מתחמי עבודה משותפים יחזרו לפרוח, ובתי הקפה יצטרכו לשדרג את האינטרנט ולהציע יותר נקודות חשמל.

מדינות רבות עומלות על ויזות המיועדות לעובדים מרחוק ונוודים דיגיטליים והן פונות לא רק לנווד העצמאי, אלא גם לשכיר, וחברות כמו Papaya Global ו-Deel יצרו פתרון שמאפשר להעסיק עובדים מרחוק ביתר קלות.

החזרה למשרד היא טבעית, אבל המגמה היא ברורה, ועבודה מרחוק זה המשרד החדש, העשור הקרוב יעצב את שיווי המשקל, ואנחנו נלמד עוד הרבה שיעורים חשובים על תרבות ארגונית ועבודה מרחוק.

אלו המחפשים עבודה מרחוק – אין זמן יותר טוב מזה – הכלכלות העולמיות חוזרות לצמוח (recovery) חברות מתחילות לגייס, ו-“אני רוצה לעבוד מרחוק” זו כבר לא קללה.

כתבתי פוסטםי נפרדים על איך לחפש עבודה מרחוק, ואיך להתראיין למשרה כזו – שניהם פתוחים לחברי הקליקה, זמן, וסיבה טובה להצטרף למעגל החברים.

אני אופטימי
1. כי כזה אני. אופטימי.
2. אני משוחח עם מובילי דעה בעולם העבודה מרחוק, אני משוחח עם ארגוני כוח אדם, ואני שומע ממנהלי החברות איתן אני עובד – עבודה מרחוק הינו מודל עבודה הולך להישאר איתנו.
3. הדור הותיק, עם תפיסות העבודה המסורתיות, קיבל שיעור מעלף על עבודה מרחוק, והדור הצעיר תופס יותר ויותר מקום בשדרת הניהול של חברות, ומביא איתו תפיסות עבודה חדשות.
4. הרבה יותר אנשים רוצים בזה, חששות רבים התפוגגו, וההזדמנות של עולם העבודה מרחוק לעשות שינוי בעולם – שינוי חברתי, כלכלי, פוליטי וסביבתי רק בתחילת הדרך – רק עכשיו, שהחיים אט אט חוזרים למסלולים, אפשר לדבר על עבודה מרחק והיתרונות שהיא מביאה איתי לא רק ברמת הפרט, אלא גם ברמה הגלובאלית.

אחרי שמונה שנים של עבודה מרחוק, ונוודות דיגיטלית עם לפטופ שביקר ביותר מ-100 מדינות – אני חסיד גדול של צורת העבודה הזו.
אני אוהב את האינטרנט, על חולה על זום, ובאותה נשימה שמח שעוד לא נמצאה הטכנולוגיה שמהווה תחליף למפגש אנושי, לחום של חיבוק, לחיצת ליד, ובירה עם החבר’ה בסוף יום עבודה.

מה דעתכם? לאן פני עולם העבודה מרחוק, ומה איתכם, חוזרים למשרד או מתכננים להקים משרד בחוף הים?

תגידו כן! לחיים, לטיולים, ולעבודה מרחוק,
נמרוד דין קיכל \ איפה דין? הנווד הדיגיטלי

נמרוד דין קיכל

נמרוד דין קיכל

איפה דין? הנווד הדיגיטלי, מטייל ועובד מרחוק מאז 2014. הקים ומוביל את 'נוודים דיגיטליים ישראל', ביקר עד כה בלמעלה מ-100 מדינות ולא מתכנן לעצור בקרוב.

תגובות

    1. וודאי שיש גם וגם. העולם לא יעבור ל-“רק עבודה מהמשרד” או “רק עבודה מהבית”.
      אני עדיין חושב שחברות גדולות יחזרו למשרד, כדוגמאת גוגל – החדשנות שלהן נשענת על הנוכחות במשרד.
      עבור חברות קטנות, להם יש מוצר או שניים, זה פחות קריטי להיות במשרד, והחסכון בעלויות קריטי יותר עבורן.
      בכל מקרה, אני ואתה, ממשיכים לעבוד מחוף הים.

  1. מאמר מצויין שמציג מצויין את הלך הרוח של העובדים והחברות. עבודה מרחוק הוכיחה לעובדים כמה חשוב ואפשרי הבאלנס בין עבודה לחיים אישיים, במיוחד בארץ. ומכאן שזה מודל שיטה יותר ויותר לכוון הזה.
    סיפור קטן על חבר – הוא עשה דוקטורט ברוקחות בארץ, והוא כזה פריק של ביולוגיה כימיה ותרופות ויש לו תשוקה אדירה לזה ומאוד נהנה לחקור, לחשוב, לפתח. אבל בארץ כמו בארץ, במעבדה היו המון שיחות סלון, ויותר מזה- כל בוקר כשהם הגיעו היו צריכים לשלם ” מס חפירות ” למנהלת מעבדה. היא ממש אהבה לקשקש (ולא על עניינים מקצועיים) ומי שלא התייחס אליה- קיבל יחס פחות טוב במעבדה. אותו חבר סבל ממש , בעיקר על בלבול הביצים והזמן, ובתכלס עבד ר60% מהזמן על המחקר, ו40% בילבולי ביצים. מפה לשם, נפתחה לו הזדמנות לעשות פוסט-דוקטורט בהאורוורד. כולו שמח וטוב לב, מתכנון למטליות האמריקאית – ייעולות וכל אחד לעצמו. בלי בלבולי ביצים ובלי מיסי חפירות. יהיה לו המון זמן במעבדה, אף אחד לא מבלבל את המוח, ועל איכות הציוד אין מה לדבר. מפה לשם, אחרי שנה הוא חש שהוא תקוע מקצועית. אין לו רעיונות למחקר ושום רעיון לא מבשיל למשהו מעניין. ממש דיכאון. תקוע. בנוסף, הבאסה זה שהכל שם מתוקתק מבחינת תקנים ואם אתה צריך חומר/חיידיקים כלשהם – אסור לך ‘להשאיל’ מהקולגה, אלא להזמין ולחכות חודש. ככה שאפילו את חיבור הבסיסי עם הקולגה-אין. בשיחה איתו הבנו שכל השיחות מזדרון בארץ, וכל החפירות על כוס קפה של ‘מה עם האישה/בחירות/בדיחות על מילואים’ -יצרו כימיה בין העובדים, מה שהוביל לשיחות על עניינים מקצועיים . כל אחד בארץ ידע מה החבר שלו עושה, איך הוא יכול לעזור (או להכשיל) , למי יש אקסטרא חומר, ואיזה מחקר מעניין הם יכולים לעשות יחד. ואולי, רק אולי, אנחנו הסטארט אפ ניישן, בגלגל שאנחנו חפרנים ואוהבים להתערב בחיו של האחר 🙂

כתבות נוספות עבורך