יוסף טיראן מסכם 3 חודשי טיול ונוודות דיגיטלית ב-ברזיל. בגדול – מדינה פשוט מדהימה שמשלבת אוכל, תרבות, נוף ווייפי! וכל זה במחיר של 6 שעות הבדל משעון ישראל
שאלת השאלות – כמה כסף?
עד לפני הקורונה מטבע הריאל היה שווה למטבע השקל והמחייה לא הייתה זולה.
היום לשנת 2022 ריאל אחד שווה 0.68 אגורות, משמע שהכל בברזיל עכשיו ב20-30% הנחה.
אני לא פוליטיקאי ולא כלכלן אבל השמועות מהמקומיים אומרות שהריאל צנח בגלל ראש הממשלה הקודם שלהם, ועכשיו הקודם חוזר לכהן וככל הנראה הריאל שוב יתחזק אז אולי שווה לא לפספס את ההזדמנות כי המחיר באמת משמעותי.
רוב ברזיל מתנהלת באשראי ולכן שווה להגיע עם כרטיס אשראי המציע עמלות נמוכות.
אם אתם רוצים למשוך כסף: בנק BRADESCO בלבד אבל שימו לב! יש עמלת בנק רגילה שהיא על סך 20 ריאל, והם יציעו לכם בנוסף לשלם את עמלת ההמרה שלהם של בערך 7-8%. פשוט לסרב להצעה הזו באמצעות "Decline Conversion".
סים קארד
כולם אמרו לי שקל להשיג סים קארד, לי אישית לקח שלושה ימים למצוא מקום שיפעיל לי אותו וקצת התברדקתי עם זה, לא כל חנות עושה לתיירים ויש כמה מקומות מאוד ספציפים, ברגע שיש סים פעיל החיים מאוד קלים.
סים עולה 13 ריאל ואפשר להטעין אותו בכל חנות או בית מרקחת במזומן.
מסוכן או לא מסוכן?
אני באופן אישי לא חוויתי משהו בסגנון.
בערים גדולות כמו ריו דה ז׳נרו או סאו פאלו עדיף כמה שפחות להתסובב לבד בשעות הלילה. חשוב מאוד לא להכנס לפאבלות לבד ופשוט לקחת את הסיורים המאורגנים שלהם שתוכלו למצוא כמעט בכל הוסטל או מלון שמארגן דרך החברות תיירות בעיר. רוב העיירות הקטנות שאני הייתי לא הרגשתי שמסוכן. הכי חשוב שתשמרו על עצמכם!
תרבות 
מוזיקה – סמבה, פוהו, רגיי ובעיקר פאנקי.
הדבר שהכי הפתיע ואפילו ריגש – כמעט בכל מסעדה או בר שתצאו בערב תהיה להקה מקומית שתנגן לאורך כל הערב, פשוט מדהים שזה עדיין קיים.
אנשים
לא תמצאו הרבה ברזיליאים דוברי אנגלית, אם מצאתם דוברי אנגלית שווה לרקום חברויות חדשות או ללמוד קצת את השפה, הם אנשים פשוט מדהימים, הם מקבלים אותנו בזרועות פתוחות ואוהבים את ישראל במיוחד. באופן כללי אני ממליץ למצוא כמה חברים ברזילאים במיוחד שאתם במדינה שלהם, הם יכירו לכם את התרבות בצורה הרבה יותר טובה. גם אם אתם לא דוברי השפה יש להם את הסבלנות להבין אתכם 
הנופים של ברזיל משוגעים ושלא נדבר בכלל על השקיעות.
חיות תראו בכל מקום, מקופים ועד לויתנים.
המזג אויר נוח וחם וטרופי תמיד לאורך כל השנה.
המזג אויר הפוך משלנו ונכון לעכשיו חודש אוקטובר מתחילים חודשי הקיץ.
בעונת החורף – שזוהי העונה היבשה (גם אני לא הבנתי) המזג אויר בין 15-25 מעלות.
בעונת הקיץ – שזוהי העונה החמה והגשומה, המזג אויר בין 25-35 מעלות.
רק להמחשה, יום של גשם יכול להיות גם חצי שעה ואז השמש יוצאת וחם אז אין ממה להתבאס.
הייתי ממוצע בכל מקום בין 10-14 ימים. יצא לי קצת יותר יקר, ממדינות אחרות ביבשת אבל אפשר להבין למה.
להלן המסלול שעשיתי הכולל דירוג זריחות, שקיעות ווייפיי >>
ריו דה ז׳ינרו – התחלתי בריו , סלינה קופקבנה מיקום מצוין על הים, יש להם משרדי עבודה נחמדים והכל מסביב חי עם חיי לילה שלא נגמרים, זריחה לא נורמלית.
יש את סלינה לאפה במרכז העיר, משום מה הווייפי שלהם בסלינה לאפה לא עובד על מכשירים של מאק אז לא ממליץ למי שעם מאק או אייפון.
בשכונת לאפה יש מלא חיי לילה אבל מאוד מסוכן שם, לפעמים יש הרגשה לא בטוחה.
חזרתי באמצע ובסוף הטיול לריו ולקחתי דירה לכמה ימים, המחירים כמו שציינתי בערך למעלה.
יש בריו מלא פאבלות וצריך להזהר שהולכים ברגל שלא תכנסו בטעות לבד, אפשר תוך שנייה למצוא את עצמכם בתוך שכונה כזאתי או אחרת. מן הסתם שווה לעשות סיור מאורגן זה מומלץ מאוד.
אייליה גראנדה | Ilha Grande – אי יפייפה ליד ריו, הוייפי שם לא משהו – יותר ממליץ להגיע לשם לאיזה סופ״ש כזה בחופש שלכם 3 לילות ואז להתקדם משם, אפשר לעשות טיול יום לאזור הכי גבוה באי ולראות זריחה מדהימה.
פאראטי | Paraty – עיירה ישנה ושקטה בדרום מדינת ריו, ישנתי שם בסלינה פארטי, אוירה טובה ומרגיש כמו קיבוץ, אזור עבודה נוח.
אין יותר מדי מסיבות, רק בסופי שבוע, עיירה שקטה.
בוזיוס | Buzios – עיירת חוף מעין חצי אי כזה בצפון מדינת ריו, גם שם ישנתי בסלינה בוזיוס, אזור עבודה נוח והוייפי גם אחלה (נפל ליומיים)
יש שדרה נחמדה של ברים לצאת אליה.
איטקרה | Itacare – עיירת הישראלים המדוברת, תוכלו למצוא שם מלא הוסטלים עם שלטים בעברית, אני באופן אישי פחות התחברתי להוסטלים האלו נמצאים וגם לא הייתי בעונת המטיילים אז לא ראיתי שם ישראלים בכלל שזה מפתיע. הלכתי על הוסטל שנקרא Mais Que Nada (ממש כמו השיר) , בעלת ההוסטל אישה פשוט מדהימה, בזכותה ראיתי לוויתנים פעם ראשונה בחיים שלי, יש בהוסטל פינה נחמדה לעבוד ואפשר גם לקחת חדר פרטי וכולל ארוחת בוקר מפנקת (גם דורמס כולל ארוחת בוקר). היו כמה נפילות חשמל בעיר והייתי צריך ללכת איזה יום אחד לשבת באיזה בית קפה ולעבוד, לא היה נורא.
יש כמעט כל ערב מה לעשות, ערבי פוהו, סמבה ורגיי, בסופשים יש מסיבה באחד החופים.
יש תרבות מאוד גדולה של מאכלי דגים ומאכלי ים למי שאוהב.
סלבדור | Salvador – יש את העיר העתיקה שאפשר לטייל, חיי לילה ולא עשיתי יותר מזה שווה לבדוק למי שנשאר שם ליותר מ2-3 לילות.
אני חושב שהעיר הזאתי לא מתאימה לנוודים, לא מצאתי שם בתי קפה לעבוד והוייפי בהוסטל לא עבד בכלל ובכללי ההוסטל הזה ברמה ממש נמוכה.
הוסטל Mar a Vista – להתרחק ולבדוק על משהו אחר.
דירוג הוייפי: 
פיפה | Pipa Beach – פיפה זה ללא ספק המקום האהוב עלי, עיירה קטנטנה ויפיפייה בעלת רצועת חוף לא נורמלית, חוף מלא בדולפינים וצבי ים. אנשים מדהימים, חיי לילה ולא מעט פסטיבלים מקומיים.
העיירה הזאת מתאימה לנוודים ואפשר להתקע שם שנים על גבי, בדקתי שם על מחירי דירות ומצאתי כמה חמודות במחירים של 1600-2000 ריאל לחודש עם וייפי.
ישנתי בArara Surf Camp למי שאוהב או רוצה ללמוד לגלוש הם מציעים חבילות הכוללות לינה במחירים ממש טובים, גם למי שלא בעניין לגלוש המקום מתאים לכולם והוייב מאוד צעיר, יש חדרים פרטיים או דורמס עם ארוחת בוקר, יש שני פינות נחמדות לעבוד בהן והוייפי ממש טוב.
סאו פאולו – העיר הכי מאוכלסת ביבשת אמריקה, מלא חיי לילה ויש תמיד לאן לצאת, זאת העיר שלי אישית הייתה יקרה ביותר בברזיל והכל שם כמעט במחירים שהרגיש לי כמו בישראל.
ישנתי שם בסלינה בשכונת מגדלנה, זאת שכונה מלאה בברים ומסיבות ותמיד יש מה לעשות כל ערב, סך הכל הייתי מרוצה והאוירה ממש טובה, אזור עבודה נוח ואחלה וייפי.
דירוג השקיעה :
פוז דה איגואסו | Foz – העיר שגובלת עם גבול ארגנטינה ופרגוואי, תוכלו למצוא שם את מפלי האיגואסו המפורסמים, אפשר ללכת לראות מהצד הברזיאלי והארגנטיאי, עשיתי את שני הצדדים ממליץ בחום.
מפלים צד ברזיאלי – לוקחים אובר ומשם יש הסעה שמכניסה לתוך הפארק, כל הפארק בערך יוצא שעה וחצי שעתיים.
מפלים צד ארגנטינאי – כרטיסים קונים במקום עצמו, שווה להגיע מוקדם ממש בשעות שנפתח, כל היום בערך לוקח 6-8 שעות יש המון לראות זה פארק ענק!
לא עושים בעיות במעברי גבול – אפשר לקחת נהג מברזיל שיקח אתכם עד לשם, אפשר גם לסגור איתו שיחזיר אתכם, זה קצת יקר אם אתם מעל 3-4 זה יכול להשתלם או שאפשר להגיע לגבול משם לקחת מונית מארגנטינה, ולסגור איתו שיחזיר אתכם לברזיל, רק חשוב ומומלץ לוודא שמישהו מחזיר אתכם מארגנטינה כי בגבול מארגנטינה לברזיל אין נהגי מוניות בכלל. פורטה איגואסו | Purte Iguazu – זוהי העיירה בצד הארגנטיאי, יש שם שוק מקומי ממש נחמד עם ברים ואווירה ממש מקומית, שווה לעבור שם אחרי הסיור.
שווה לעבור לפורוגוואי ליום אחד ולחזור- העיר שם היא ללא מיסים כי זאת עיר סחר ומעבר ואפשר לקנות שם מוצרי אלקטרוניקה במחירים רצפה וכל העיר הזאת מפוצצת בקניונים וחנויות כאלו.
ישנתי שם בסלינה פוז בברזיל, יש בריכה, אזור צ׳יל לצד הבריכה ובר שפועל בעונה המתוירת או בערבים מיוחדים, יש חדרים גדולים ויש שם אזור עבודה עם וייפי ממש נוח.
לסיכום:
3 חודשים מטורפים שהצלחתי גם לטייל, להספיק לראות וגם לעבוד.
הבנתי שלא משנה כמה אעשה עדיין אוציא פחות כסף מהארץ.
ההבדל שעות מהארץ לא מהותי אבל זה מאוד תלוי אם אתה עצמאי או שכיר זה בערך יוצא שאני מתחיל את היום עבודה שלי ב2 בצהריים.
ממליץ מאוד למי שחושב להתחיל לשקול את דרום אמריקה, במיוחד עכשיו חודשי הקיץ מתחילים והעונה נהיית טובה יותר.
המחייה פה לא יקרה ומדינות כמו קולומביה, ארגנטיה ואפילו ברזיל ניתן לחיות פה בממוצע של 4 ל5 אלף בחודש ואפילו פחות אם אתם לא בוייב של להתפרע.
אאחל ברכת חג שמח ושלא נפסיק להכיר תרבויות 