Oaxaca de Juárez – זוהי עיר הבירה של מדינת Oaxaca בה נמצאים גם חופי הגלישה הפסיפיים המפורסמים (פוארטו אסקונדידו, מסונטה, וכולי). בחרתי להגיע אליה לאחר מחקר של מספר ערים. לא התאכזבתי. היות שאני מעט זמן כאן, אני כמובן רואה בעיקר את החיובי ובסוף תמיד נמאס לי, אבל בינתיים נחמד מאוד ואני משתף אתכםן בהתרשמותי הראשונית.

מדובר בעיר מקסיקנית קלאסית בשילוב שירותים מודרניים. מקסיקו של פעם – אנשים אדיבים, עסוקים בענייניהם, אכפתיים, לא ציידי תיירים. כמו מרבית הערים המקסיקניות, מרכז העיר יחסית נקי יותר ומושקע יותר ושאר העיר מוזנח. נו, מזל שיש לי כסף לבחור במרכז. פריווילג בתכל’ס. החלק הצפוני של מרכז העיר יפה יותר, נקי יותר, ובו גם יש יותר מקומות מעניינים.

נוף עירוני – חלק נכבד מבתי מרכז העיר הם בתים קולוניאלים גדולים ומרשימים. חלקם הפך למלונות, חלק למשרדים יפהפיים, חלק למסעדות ובתי קפה, פה ושם לחניונים (מה לעשות), חלק למוזיאונים וגלריות, חלק למוסדות תרבות וחינוך, וחלק גדול משמש עדיין למגורים. פה ושם עדיין יש סדנאות קטנות של בעלי מקצוע של פעם… מרקם מעניין אותו אני חווה ועדיין למד.

אקלים – יס! בגלל זה הרי הגעתי… חם ויבש. מחד, לא הביל כמו בחופים, ומאידך, לא קר כמו במקומות אחרים במרכזה של הארץ. אם אני שוהה בינות לבתים הקולוניאלים בשעות החמות במיוחד, עדיין אני מרגיש נעים. רק כשאני הולך בשמש בצהריים חם לי. אחרי הצהריים אני יושב על הגג כי יותר נעים מאשר בתוך הבית. אבל אני לא שותה בירה כי אין מעקה. בלילה נעים וקריר אבל לא קר. ברוך שפטרנו מהמזגנים של פלאיה דל כרמן!