fbpx

וואחקה, מקסיקו

הצטרפו לקליקה

קהילה מגובשת של נוודים דיגיטליים בדרכים או בתחילת דרכם

מידע כללי

Oaxaca de Juárez – זוהי עיר הבירה של מדינת Oaxaca בה נמצאים גם חופי הגלישה הפסיפיים המפורסמים (פוארטו אסקונדידו, מסונטה, וכולי). בחרתי להגיע אליה לאחר מחקר של מספר ערים. לא התאכזבתי. היות שאני מעט זמן כאן, אני כמובן רואה בעיקר את החיובי ובסוף תמיד נמאס לי, אבל בינתיים נחמד מאוד ואני משתף אתכםן בהתרשמותי הראשונית.

מדובר בעיר מקסיקנית קלאסית בשילוב שירותים מודרניים. מקסיקו של פעם – אנשים אדיבים, עסוקים בענייניהם, אכפתיים, לא ציידי תיירים. כמו מרבית הערים המקסיקניות, מרכז העיר יחסית נקי יותר ומושקע יותר ושאר העיר מוזנח. נו, מזל שיש לי כסף לבחור במרכז. פריווילג בתכל’ס. החלק הצפוני של מרכז העיר יפה יותר, נקי יותר, ובו גם יש יותר מקומות מעניינים.

נוף עירוני – חלק נכבד מבתי מרכז העיר הם בתים קולוניאלים גדולים ומרשימים. חלקם הפך למלונות, חלק למשרדים יפהפיים, חלק למסעדות ובתי קפה, פה ושם לחניונים (מה לעשות), חלק למוזיאונים וגלריות, חלק למוסדות תרבות וחינוך, וחלק גדול משמש עדיין למגורים. פה ושם עדיין יש סדנאות קטנות של בעלי מקצוע של פעם… מרקם מעניין אותו אני חווה ועדיין למד.

אקלים – יס! בגלל זה הרי הגעתי… חם ויבש. מחד, לא הביל כמו בחופים, ומאידך, לא קר כמו במקומות אחרים במרכזה של הארץ. אם אני שוהה בינות לבתים הקולוניאלים בשעות החמות במיוחד, עדיין אני מרגיש נעים. רק כשאני הולך בשמש בצהריים חם לי. אחרי הצהריים אני יושב על הגג כי יותר נעים מאשר בתוך הבית. אבל אני לא שותה בירה כי אין מעקה. בלילה נעים וקריר אבל לא קר. ברוך שפטרנו מהמזגנים של פלאיה דל כרמן!

ויזה

אין צורך בויזה. 180 יום בהגעה.

איפה גרים

הכי שווה להתגורר במרכז העיר אבל זה גם הכי יקר. מצאתי דירה קטנטנה וחמודה מאוד (סלון קטן וחדר שינה) בשול המרכז במחיר של 1,200 שקלים. גם יש לי גג (בלי מעקות) אליו אני מטפס בזהירות בפסיאודו-מדרגות שהותקנו לחובבי אקסטרים. בעלת הבית חמודה ומצחיקה, מתגוררת ביישוב קטן בו גדל עץ מפורסם בין העתיקים בעולם. לפני זה הייתי בהוסטל ממש טוב עם רוזה וירדן (אבל רוזה גנבה לי אותו בסוף). למי שמעדיף יותר מודרני, ישנה שכונת Reforma הנושקת למרכז העיר מצפון. יש בה מרכזי קניות וכאלה. עוד צפונית לה נמצאת שכונת מגורים יוקרתית בשם San Felipe אבל היא לא שבתה את ליבי. ממערבה להן נמצאות שכונות “פופולריות” יותר (כך גם מדרום למרכז העיר). במונח barrio popular משתמשים לציון שכונה עם תושבים במעמד חברתי-כלכלי נמוך, בה רצוי להיזהר יותר.

איפה עובדים

אינטרנט – למי שלא אוהב לעבוד מהמקום בו הוא לן, יש מספר חללי עבודה משותפים. גם הרבה בתי קפה מספקים אינטרנט ברמה טובה, אם לא מפריעה לכם מוסיקת רקע. לא הייתי באף חלל עבודה משותף כי אני אוהב לעבוד מהבית, את המידע אני קורא בקבוצת ווצאפ של נוודים דיגיטליים כאן. הבנתי מהם שהאינטרנט לפעמים טוב ולפעמים לא, תלוי במקום. בסך הכול, התשתית בעיר בסדר ולי עצמי לא הייתה בעיה בינתיים. יש לי בשעות הבוקר מהירות הורדה של 20 מגה ביט לשנייה (זמן שיהוי 11 אלפיות) והעלאה של בערך חצי מזה. זה לא סיב אופטי אבל. לשיחות זום זה היה סבבה. יש מקומות עם הורדה של 30 או 40. יש קוורקינג אחד עם 200

בתי קפה ומסעדות

בתי קפה – הרבה, טובים, כולל הקפה עצמו. במדינת ווחאקה מגדלים קפה וקקאו ויש להם ידע רב בדרכי הכנתם. המאפים והעוגות פה ברמה גבוהה. משהו. בהתחשב בזה שמדובר באמריקה הלטינית (סוגשל) הרי זו מציאה של ממש. התחלתי סוגשל דיאטה; שיהיה לי בהצלחה באמת.
מסעדות – אוכל מגוון ביותר, טעים מאוד, אפשר בהחלט לאכול בריא אם רוצים. יש בתי אוכל מסורתיים, כמעט תמיד עם שיק אותנטי. יש גם מסעדות מצוינות בקלאסה מעט יותר מודרנית, תמיד מותאמת לסגנון המקומי. המחירים בין מצחיקים לזולים גם במסעדות יוקרתיות.

תחבורה

מרכז העיר נוח מאוד מאוד להליכה. מרכז העיר הוא גדול, זה לא כמה רחובות. יש מדרכות אבל הרבה פעמים הן צרות מדיי, כיאה (לא…) למהנדסים העירוניים של שנות השמונים – הרבה לרכבים ומעט להולכי הרגל. לא צריך מוניות בתוך מרכז העיר, אבל אם אתם ממהרים או חוזרים הביתה בלילה אז קל למצוא אחת והיא תעלה בערך עשרה שקלים. יש גם אוטובוסים בתכיפות טובה אם אתן רוצים להגיע לשכונה כלשהי מחוץ למרכז. המחיר הוא בערך שקל וחצי. מונית תעלה לכם כעשרים שקלים לנסיעה של בערך חצי שעה.

אפליקציות מומלצות

קבוצות פייסבוק